חיי רווקות באשר הם
בכל פעם שאני צועדת, אני נתקלת בעוד רווקה שמספרת לי כי חיי הרווקות כבר לא קשים עליה. יש גיל שלבד כבר לא משמעם. מתרגלים אליו ואפילו מתמכרים. אף אחד לא באמת רוצה להינשא? מה באשר למחויבות של שנות השבעים? כבר אז היו השלדים בארון, אך הם היו בארון ולא מעבר לכך. ככה זה כאשר מגיחה לה הקדמה ודופקת חזק בדלת. כל דבר והיתרון שלו אך כל דבר והחיסרון שלו באותה הנשימה. פעם, אמרו לי אני סתם מחפשת להישאר לבד. פעם אמרו לי שאני לא באמת יוצאת ותמיד מחפשת את השלילי על החיובי. האם הם צודקים? האם תמיד מחפשים את הלא יותר מאשר את הכן? פעם הייתה בי נטייה להסתיר את הדברים אך עם הזמן הדברים השתנו. החלטתי לשים את זה בצד ולהתחיל ולהתבונן יותר לעומקם של הדברים. כמו בכל דבר, גם נישואין וקשר הם סוג של בשלות. הרווקות איננה בעיה רק של הצד האחד. נכון להיום רבים אינם ממהרים להתמסד, זה נוכח המקרים, הסיפורים ועוד כאלה נקודות אשר מייאשות הרבה בטרם התהליך יצא אל הדרך. מה באמת חושבים האנשים המייעצים לכם בפועל? האם הם משתמשים בעצה הזו? לא פעם שחברות ייעצו לו לא לצאת עם זה ולא ללכת עם ההוא ובסופו של דבר הן נגעו בחלום ועודני? מחכה.