לאהוב ולחדול
אהבת את הגבר הראשון בחייך, הייתם יחד מגיל 16 ושהגיע הזמן החלטתם להתחתן ולהקים בית משותף, הילדים מהרו להגיע וללטף אתכם בחום ואהבה, תמיד כשהבטתם בהם הם הזכירו לכם את האהבה הגדולה שבלב, הילדים אכן ריגשו אתם כל פעם מחדש כי למעשה הם אלה שהזכירו לכם את מקור האהבה האמיתי שלכם, אז הכל נפלא ומתוק והנה באמצע החיים נגמרת לה האהבה, אתם מרגישים שהביחד הופך לחוד ומתעקשים לשמר את הקשר רב השנים, האם זה תמיד טוב? האם לא עדיף לשחרר לעיתים ולהמשיך על ואל דרך המלך? רובנו חוששים מהלבד ומהתחלות חדשות, אנחנו לא מודים בזה אבל נהנים מהשלווה ומהבטחון שבקשר המובן מאליו, אותו קשר שחובק אותנו בשנים האחרונות ובין היתר מעניק לנו את כל סוגי הבטחונות לרבות ביטחון כללי. כל כך קשה להשאיר קשר רב שנים מאחור, להשאיר ולהתקדם בעוד סימני הדרך הם האהבה הגדולה והילדים שהם פרי האהבה, לעיתים סיומת שכזו בהחלט פותחת פתחון מוצלח של אהבה חדשה, חיים חדשים ואפילו מערכת יחסים חברית,יקרה וערכית הרבה יותר מאותו המערכת שהשארתם מאחור, לעיתים כשלא מסתדרים עדיף להיפרד ולהמשיך אל האופק הרצוי, אתם לא באמת יודעים מה יחכה או אולי כבר מחכה לכם אי שם מעבר לקשת שציירתם לא פעם כשהייתם בודדים, עצובים ומפוחדים מהעתיד ללא הדבר המוכר והבטוח.