לצאת לעצמאות

איך יוצאים לעצמאות ולחופש ונשארים בתוך הקשר?

עוד כשגרנו בבית הורינו חלמנו לצאת לעצמאות, להיות אדון לעצמנו, לקבל לבד את ההחלטות ולא לתת חשבון לאף אחד. אבל בגלל ש"חופשי זה לגמרי לבד", לא הסתפקנו בחיי החופש, וחיפשנו לנו לחלוק את חיינו עם אדם קרוב נוסף. חיפשנו להיות בזוגיות!

בהתחלה זה ממש נחמד, להכיר לאט לאט, להתרגש ובעיקר לא להרגיש לבד. בתחילת הקשר מנסים לגשר על הפערים, להתקרב ולהרגיש יותר ויותר קרובים. ואז כשהקשר מעמיק ומתייצב יש צורך גם קצת להתרחק...

בואו נודה בזה, להיות בזוגיות זה לא תמיד דבר פשוט. להיות בזוגיות זה אומר ויתורים הדדיים לא מעטים. פתאום צריך לעדכן על כל דבר שעושים, להתפשר לפעמים על דברים שמאוד רוצים, וזמן האיכות שלנו עם עצמנו הולך ומצטמצם. פתאום צריך לבדוק איתה אם זה בסדר להמשיך לפאב עם חברים אחרי העבודה, לוותר על הסדרה שאת אוהבת בגלל שיש משחק כדורגל מאוד חשוב בשידור ישיר בטלוויזיה, לסרב לחברים ללכת לים כי היא הרגישה שהעלתה חצי קילו או לזייף במיטה כשלא גומרים, רק בכדי לשמור לו על האגו...

אז מהו המתכון, ואיך יוצאים לעצמאות ולחופש מבלי לקלקל את הקשר?

בכדי לשמר קשר לאורך זמן, צריך קודם כל איזון. אם נרגיש כי אנחנו מתפשרים ומוותרים כל הזמן, נאבד עצמנו בתוך הקשר ויהיה קשה להמשיך עם תחושה שכזו לאורך זמן.
חשוב להתגמש בקשר, אבל גם לדעת היכן לשים את הגבולות והקווים האדומים. לדעת להתחשב בצרכים של האחר, אבל גם לתת מקום לצרכים שלנו! אם זה זמן איכות עם חברים, שעות פנאי לתחביבים ושמירת מרחק מספק בכדי להשאיר קצת מקום לגעגועים...

וכשכל אחד מגיע לקשר ממקום יותר משוחרר וחופשי, להיות מי שהוא, ושלא נדרש לויתור עצמי, אפשר לבנות קשר יותר בריא, שלם ומאוזן! אז שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח...