זוגיות

לקראת טו´ באב וחגים אחרים,רבים מהפנויים ופנויות נשאלים לא פעם: "איך זה שאת/ה עדיין לבד ?"
לעובדה שהם עדיין לא בזוגיות, סיבות שונות ורבות.
הנה כמה מהן:

חוסר בשלות או לא מרגישים צורך לזוגיות
פחד מהתחייבות (מה יהיה אם…)
טראומות ואכזבות שחוו בקשרים קודמים או שראו אצל קרובים להם
הרגל להיות לבד וחשש להגבלת החופש ומרחב המחיה שלהם
רגשי אשם שונים ....
דעות קדומות ומגבילות...
בררנות יתר - מחפשים בני-זוג "מושלמים" ובלתי ניתנים להשגה

אמירות כמו: "אני יודע/ת בדיוק מה אני רוצה
ומה טוב בשבילי, מגיע לי…" ודומות, חוסמות לרבים את האפשרות להתנסות בכיוונים שלא חשבו עליהם ושדוקא בהם עשויים למצוא אהבה ואושר גדול יותר, מאשר בכיוון אליו "התבייתו" במחשבותיהם.
ככל שישנה פתיחות מחשבתית ונכונות לבדוק, להתנסות, לחוות ואז להחליט אם כן או לא, כך גדל הסיכוי למציאת אהבה וזוגיות טובה.

רווקים רבים לא מרגישים שהם "בשלים" לקשר זוגי של ממש ומעדיפים להיות לבד או בקשר זוגי זמני. יש מי שחוששים להכשל בזוגיות, חוששים מהאחריות כלפי בני-זוג ומחיים משותפים. יש מי שחוששים מאובדן עצמאותם ( היכולת "לעשות מה בראש לי"), לאחר שהתרגלו לחיות לבד ואולי גם ליהנות מחיים ללא מסגרת זוגית.

יש מי שחושבים שעדיין "לא מיצו או לא מצאו את עצמם " ולא הגיעו אל היעדים שהציבו לעצמם (או הציבו להם אחרים) וזוגיות עלולה להפריע להם להשיג את המטרות המטרות.
במקרים רבים, שומעים הרווקים מהקרובים להם: "לך מגיע את ה"הכי טוב" ולא להתפשר על פחות מזה".
כתוצאה ממחשבות ואימרות כאלה, רווקים רבים מגיעים לגיל מתקדם ללא יכולת ממשית ליצירת זוגיות טובה.

רווקות ארוכה, ככל שמתארכת יותר, הופכת להרגל שקשה לשנותו גם כאשר מחליטים, שהגיע הזמן לזוגיות.
רווקים "בררנים" יותר מדי, נאלצים לרוב לוותר יותר ולהגמיש יותר את רצונות לגבי בני זוג.

בקרב הרווקות בגילאים "מתקדמים" יותר, מחריפה יותר התופעה.
רווקים "מוצלחים", מתחתנים לרוב בגיל סביר, לכן ההיצע שלהם הולך ופוחת, כך שחייביות גם להתפשר על גרושים.

אומרים ש:
רווקות עד 25, שואלות "איך הוא" ? (חתיך ?).
בגילאים 35-25, שואלות "מה יש לו" .
מעל גיל 35, שואלות "איפה הוא" ?

צאו וחפשו אהבה וזוגיות, גם לכם מגיע להנות מאהבה בזוגיות חווייתית ולאורך זמן !
חג אהבה שמח !
חיים רוטר
מומחה להכרויות וזוגיות חוויתית.