רובנו מנסים להוציא לוח זמנים למערכת היחסים שלנו, האם זה מתבקש? או שאולי עדיף לקבל את ההווה ורק אחר כך את העתיד
להרגיש אהבה
להרגיש את האהבה
איך מרגישים את האהבה? ומה עושים אם לא מרגישים אותה?
היא לא מצליחה להסתגל שוב לרגש. כאשר חיים את הלבד,
אולי כי קשה להכניס שוב את הרגש?
התחושה הזו, אותה תחושה המדברת על הרצון להיות עם ולהרגיש בלי קיימת גם באהבה. הרצון הזה לפרוש כנפיים ולהיות באהבה אבל לדרוש ממנה להשאיר את הדברים קצת נטולי דאגות. להרגיש נאהבים אבל לא להרגיש מחויבים. כמה עצוב שבישראל של שנות ה2013 אנשים רוצים להרגיש אבל להיות בלי?
למה מתכוון הבלי?
כאשר מדברים על בלי, מדברים על היכולת להיות עם רגש אך בלי מחויבות. אנשים כבר מזמן איבדו את המחויבות אך מוכנים להמשיך ולרגיש את הרגש שבאהבה. הם לא יכולים לוותר יותר. הם רוצים להרגיש נאהבים ומאידך לא רוצים לפספס את מה שבונה אותם. היכולת להישאר על הספה, לא להתחייב לשום דבר אלא לכמה רגעים של חיבה. אז מי אמר שצריך את הכול שאפשר להשיג רק חלק קטן? האם אפשר להיות עם ולהרגיש בלי? אפשר בהחלט להרגיש ולהיות בלי.
אהבה זה חופש?
אהבה זו באמת מילה תואמת לחופש? מדוע רוב האנשים מוותרים על אהבה בשביל לשמור על החופש. לרוב, נשים מחפשות לעשות אהבה וגברים תמיד חושבים כי אותה האישה המתגוררת ממול, רוצה לאהוב תחת תנאים מאיימים. האומנם? מדוע נשים צריכות להציג את הכול בשביל כל כך הרבה חופש שהן לרוב לא צריכות? נשים אוהבות להיות נאהבות, הן מחפשות קשר יציב, אחד כזה שלא יתעתע בהן, בעוד הגבר, רוצה לשמר את החופש. קשה לו לבקוע מאותם ההרגלים ולפרוץ בזוגיות ארוכת טווח.
אז מה בעצם עושים?
השאלה הזו עונה על לא מעט קריטריונים. לא צריך לעשות הרבה. יש נשים שתספקנה את החיבוק והליטוף ולא תדרושנה מאום. אותן נשים עדיין מאמינות כי אהבה זה חופש וזהו המחיר שהן משלמות ולו בשביל שמישהו יגיד להן כמה הן יפות, אותו מישהו שיספק להן את השקט הפנימי שהכול בסדר, אהבה נמצאת כאן ולו לרגע קט. קוראים לזה רגעים של חיבה.
לגנוב רגעים קסומים
כולם תרים אחר האהבה, קוראים לזה רגעים של חיבה. לבוא, להרגיש, לקחת ולא לשלם. כך לפעמים התחושה משחקת תפקיד בפועל. מישהו בא וגונב רגעים מדהימים ובלתי נשכחים, הוא מגיח משום מקום ודורש שהצד השני יהיה קשוב לאותה התרחשות. לקחת, לבוא, לקבל, ללטף ושם מסתיים לו המסע. אחר כך, התשוקה והאהבה נעלמים להם לזמן הארוך, הם צצים ששוב צץ הצורך בחיבוק הזה, האם זה אנושי לגנוב כמה רגעים של תשוקה וחום גנוז? יש אנשים שיטענו כי החופש יקר להם מכול וזהו המחיר שישלמו בפועל. יש אנשים שיעדיפו לגמוע את כל האהבה ויהיו מוכנים לגמוע את הדברים.
האם גם אתם נתקלתם במצב דומה? ספרו לנו על כך, נשמח לשמוע.
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 18/02/2013 13:09:09
פורסם בתאריך: 24/03/2010 12:50:57
פורסם בתאריך: 26/04/2021 11:16:14
פורסם בתאריך: 28/11/2010 18:15:46
פורסם בתאריך: 24/07/2011 10:45:40
פורסם בתאריך: 06/11/2009 13:08:43