כשהקיץ מגיע לסופו עולה בנו לעיתים תחושה לא נעימה של פספוס של משהו נגמר, תחושה של עצבות קיץ.
בן זוג
מצאת בן זוג מהאתר?
זה קורה לעיתים הרבה יותר קרובות ממה שזה נראה, אך לא תמיד אנחנו שומעים על זה. היכרויות דרך אתר היכרויות.
כולם שם, ואף אחד לא מדבר על זה. ואם מדברים, אז מדברים רק על הצדדים הרעים שבזה - זאת עקומה, ההיא מה זה עילגת, זאת חיה בסרט, ההוא עם גבות מחוברות, זה כתב שהוא דוקטורנט ובקושי סיים 12 שנות לימוד, ההיא תופסת מעצמה כי היא בת דודה של... וזה ארוך כמו שרוך וטיפש כמו דלעת.
וכל הסיפורים הרעים הללו, עושים טעם מר בפה ורצון לעשות הכול, אבל הכול באינטרנט - חוץ מהיכרויות. יש משהו מפחיד בוירטואליות השקרית הזו, יש חוסר אמונה ופחד ולעיתים מעדיפים שלא.
מנגד, יש גם הרבה סיפורי כוכבים מנצנצים ונשיקה בטעם של תות שדה בסיפור הזה לעיתים לעולם לא היינו מכירים אותם אלמלא אתרי חיפוש האהבה למיניהם.
הרי, ברוב הפעמים, בזכות האתרים הללו, אנחנו בכלל מכירים. בחיי היום יום, בעולם הלא וירטואלי השיפוט שלנו גבוה כל כך עד שאנחנו מפספסים כל כך הרבה גברים ונשים טובים שקיימים בשוק הפנויים פנויות.
לעיתים זו המוסיקה המרעישה בפאב שבגללה אנחנו בכלל מוותרים על הרצון לגשת ולדבר, לעיתים זו הצפיפות הדביקה במועדון שמורידה כל חשק להכיר, לעיתים זו פרשנות מוטעית שלנו את המבט שלהם (חושבים שהוא סנובי ואפלולי כשהוא בעצם ביישני), לעיתים אביר החלומות/נסיכת החלומות חולפים ממש ממול, על המדרכה שמנגד ואנו עסוקים בלחשוב על חשבון הבנק ולא לראות את מה שמולנו.
באתרי ההיכרויות, אתה במודעות של היכרות אין עשן, רעש מוסיקה או מחשבות מסיחות דעת. אתרי היכרויות הם ה-מקום להכיר.
הבעיה היא שאנו תופסים את כלל אתרי ההיכרויות כפיקציה, והתחושה שלנו היא שמאחורי כל ברוך "בחור, בן 32, מנהל בכיר, עובד חצי מהזמן בגרמניה", נמצא שוקי הירקן מהפריפריה. ובעצם אם רק היינו מאמינים קצת יותר היינו רואים, שעולם ההיכרויות הווירטואלי הוא עולם תוסס של היכרויות, הצלחות (קצרות טווח וארוכות טווח), פרפרים בבטן ובראש, קפיצות משותפות לחו"ל, היכרויות משפחתיות ואפילו חתונות.
מטבענו כישראלים אנחנו קוטרים המתלוננים על הרע והלא מוצלח, כשבעצם, האמת של אתרי ההיכרויות, היא אמת של התאהבויות, דייטים מוצלחים ואנשים מעניינים.
אז יש לך בן זוג מהאתר? הכרת מישהי מעניינת? אל תתבייש. ספר לנו, שתף, תקבל קרדיט. ספר בגאווה, כמנצח אולימפי על דוכן המנצחים, על האהבה שמצאת, על השינוי בחיים שלך, על האושר להתעורר כל בוקר לצידה של אהובתך. אהבה מצאת? לא מובן מאליו בימינו, מגיע לך קרדיט על זה.
נכון, לא הכול נוצץ וזהב, ויש כמה מעפנים למהדרין שם בדרך, אך יש גם מתוקים אמיתיים שגורמים לפרפרים ולרצון לחוות את אותה ההיכרות שוב. גם אחרי שזה נגמר. הרי גם בעולם האמיתי, הלא וירטואלי אנחנו מתאכזבים ונתקלים בגברים ונשים שהיינו מוותרים בשמחה על ההיכרות איתם. גם בעולם האמיתי אנו חווים קשיים, משחקי כבוד וייאוש כולל מהמערכה ששמה חיפוש אהבה.
היתרון בעולם האינטרנטי הוא שהבושה לא קיימת, העוז מתגבר והביטחון מתעצם (שהרי אני נמצא במשחק בו גם הפרטנרית מחפשת אהבה). ובעצם, אם מורידים את המיתוסים והתפיסות השגויות, הרבה יותר קל למצוא אהבה בעולם הווירטואלי.
אז כן, יש הרבה סיפורי הצלחה של היכרויות מאתרי ההיכרויות.
אם מצאת אהבה בדרך הוירטואלית, ספר לנו על זה, הענק תקווה לחוששים מהדרך הזו. ספר להם שגם אתה היית שם, בדרך הפחד, ויצאת ממנה לדרך של היצע של גברים ונשים המעוניינים באהבת אמת.
גם מצאת אהבה וגם קבל קרדיט על זה תרוויח פעמיים!
כולם שם, ואף אחד לא מדבר על זה. ואם מדברים, אז מדברים רק על הצדדים הרעים שבזה - זאת עקומה, ההיא מה זה עילגת, זאת חיה בסרט, ההוא עם גבות מחוברות, זה כתב שהוא דוקטורנט ובקושי סיים 12 שנות לימוד, ההיא תופסת מעצמה כי היא בת דודה של... וזה ארוך כמו שרוך וטיפש כמו דלעת.
וכל הסיפורים הרעים הללו, עושים טעם מר בפה ורצון לעשות הכול, אבל הכול באינטרנט - חוץ מהיכרויות. יש משהו מפחיד בוירטואליות השקרית הזו, יש חוסר אמונה ופחד ולעיתים מעדיפים שלא.
מנגד, יש גם הרבה סיפורי כוכבים מנצנצים ונשיקה בטעם של תות שדה בסיפור הזה לעיתים לעולם לא היינו מכירים אותם אלמלא אתרי חיפוש האהבה למיניהם.
הרי, ברוב הפעמים, בזכות האתרים הללו, אנחנו בכלל מכירים. בחיי היום יום, בעולם הלא וירטואלי השיפוט שלנו גבוה כל כך עד שאנחנו מפספסים כל כך הרבה גברים ונשים טובים שקיימים בשוק הפנויים פנויות.
לעיתים זו המוסיקה המרעישה בפאב שבגללה אנחנו בכלל מוותרים על הרצון לגשת ולדבר, לעיתים זו הצפיפות הדביקה במועדון שמורידה כל חשק להכיר, לעיתים זו פרשנות מוטעית שלנו את המבט שלהם (חושבים שהוא סנובי ואפלולי כשהוא בעצם ביישני), לעיתים אביר החלומות/נסיכת החלומות חולפים ממש ממול, על המדרכה שמנגד ואנו עסוקים בלחשוב על חשבון הבנק ולא לראות את מה שמולנו.
באתרי ההיכרויות, אתה במודעות של היכרות אין עשן, רעש מוסיקה או מחשבות מסיחות דעת. אתרי היכרויות הם ה-מקום להכיר.
הבעיה היא שאנו תופסים את כלל אתרי ההיכרויות כפיקציה, והתחושה שלנו היא שמאחורי כל ברוך "בחור, בן 32, מנהל בכיר, עובד חצי מהזמן בגרמניה", נמצא שוקי הירקן מהפריפריה. ובעצם אם רק היינו מאמינים קצת יותר היינו רואים, שעולם ההיכרויות הווירטואלי הוא עולם תוסס של היכרויות, הצלחות (קצרות טווח וארוכות טווח), פרפרים בבטן ובראש, קפיצות משותפות לחו"ל, היכרויות משפחתיות ואפילו חתונות.
מטבענו כישראלים אנחנו קוטרים המתלוננים על הרע והלא מוצלח, כשבעצם, האמת של אתרי ההיכרויות, היא אמת של התאהבויות, דייטים מוצלחים ואנשים מעניינים.
אז יש לך בן זוג מהאתר? הכרת מישהי מעניינת? אל תתבייש. ספר לנו, שתף, תקבל קרדיט. ספר בגאווה, כמנצח אולימפי על דוכן המנצחים, על האהבה שמצאת, על השינוי בחיים שלך, על האושר להתעורר כל בוקר לצידה של אהובתך. אהבה מצאת? לא מובן מאליו בימינו, מגיע לך קרדיט על זה.
נכון, לא הכול נוצץ וזהב, ויש כמה מעפנים למהדרין שם בדרך, אך יש גם מתוקים אמיתיים שגורמים לפרפרים ולרצון לחוות את אותה ההיכרות שוב. גם אחרי שזה נגמר. הרי גם בעולם האמיתי, הלא וירטואלי אנחנו מתאכזבים ונתקלים בגברים ונשים שהיינו מוותרים בשמחה על ההיכרות איתם. גם בעולם האמיתי אנו חווים קשיים, משחקי כבוד וייאוש כולל מהמערכה ששמה חיפוש אהבה.
היתרון בעולם האינטרנטי הוא שהבושה לא קיימת, העוז מתגבר והביטחון מתעצם (שהרי אני נמצא במשחק בו גם הפרטנרית מחפשת אהבה). ובעצם, אם מורידים את המיתוסים והתפיסות השגויות, הרבה יותר קל למצוא אהבה בעולם הווירטואלי.
אז כן, יש הרבה סיפורי הצלחה של היכרויות מאתרי ההיכרויות.
אם מצאת אהבה בדרך הוירטואלית, ספר לנו על זה, הענק תקווה לחוששים מהדרך הזו. ספר להם שגם אתה היית שם, בדרך הפחד, ויצאת ממנה לדרך של היצע של גברים ונשים המעוניינים באהבת אמת.
גם מצאת אהבה וגם קבל קרדיט על זה תרוויח פעמיים!
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 27/08/2013 11:54:52
פורסם בתאריך: 27/12/2009 10:32:02
פורסם בתאריך: 30/04/2012 09:34:53
פורסם בתאריך: 27/08/2010 00:05:19
פורסם בתאריך: 24/09/2012 11:10:08
