כשיש יותר מדי אפשרויות קשה לבחור

העולם של הכרויות סטוצים נראה לכאורה כמו מקום שבו שפע הוא יתרון: יותר אנשים, יותר אפשרויות ויותר סיכוי למצוא מישהו שמתאים בדיוק למה שמחפשים כרגע. אלא שדווקא כשהמסך מלא בפרופילים, נוצרת בעיה אחרת: קשה לדעת מתי מצאנו אפשרות טובה ומתי אנחנו ממשיכים לחפש פשוט מפני שהאפשרות הבאה נמצאת במרחק החלקה אחת.

גם בחיפוש אחר הכרויות מין, הבחירה עצמה יכולה להפוך לעיסוק המרכזי. פותחים פרופיל, עוברים לעוד אחד, חוזרים לקודם, מגלים שלשלישי יש תמונה טובה יותר, הרביעי גר קרוב יותר והחמישי הצטלם עם כלב. בשלב מסוים כבר לא ברור אם מחפשים אדם או מרכיבים דמות בתפריט התאמה אישית.

מבחן הגלידרייה

דמיינו שאתם נכנסים לגלידרייה ויש בה 240 טעמים.

נשמע נהדר, עד שצריך לבחור.

פתאום שוקולד מרגיש פשוט מדי, פיסטוק אולי פחות מעניין מקרמל מלוח ואולי דווקא בקצה הוויטרינה מסתתר הטעם המושלם שעוד לא ראיתם.

אותו דבר יכול לקרות בהיכרויות. ככל שיש יותר אפשרויות להשוואה, כך קל יותר לחשוב שאולי הבחירה הבאה תהיה טובה יותר.

שלושה סימנים שנכנסתם ל"מצב קטלוג"

• ​אתם פוסלים אנשים בגלל פרטים שבעבר כלל לא היו חשובים לכם.
  
• אתם ממשיכים לגלול גם כשכבר התחלתם שיחה מעניינת.
  
• אתם עסוקים יותר במי עוד נמצא באתר מאשר באדם שמולכם.
  

זה לא אומר שצריך להתפשר. כדאי רק לבדוק אם אתם באמת מסננים או פשוט מתקשים לעצור.

גם בחיפוש אחר הכרויות סקס, ההשוואה יכולה להפוך מהר מאוד לטבלת דירוג: מי נראה טוב יותר, מי כותב בצורה מצחיקה יותר, מי זמין יותר ומי מצטלם כאילו הוא מבלה את כל השנה על יאכטה ביוון. אלא שהפרופיל המוצלח ביותר על המסך לא בהכרח יהיה האדם שהכי נעים לפגוש במציאות.

"אולי הבא יהיה טוב יותר"

זה המלכוד הגדול של השפע: אפשרות נוספת אינה בהכרח אפשרות טובה יותר.

נניח שמצאתם מישהו שנראה טוב, השיחה זורמת והוא גם גר קרוב. במקום לעצור ולבדוק לאן זה הולך, עולה המחשבה: "רגע, אולי אם אגלול עוד קצת..."

ככל שההשוואה נמשכת, רשימת הדרישות עלולה להתארך.

בהתחלה:
"חשוב שתהיה משיכה."

כעבור זמן:
"שתהיה משיכה, שיהיה מצחיק, שיגור קרוב, שיהיה זמין, שלא יכתוב ´מה קורה יפה´, שיהיה לו סטייל וכדומה.

חלק מההעדפות לגיטימיות. הבעיה מתחילה כשהחיפוש הופך לניסיון להרכיב אדם מושלם מתוך חלקים של עשרות פרופילים.

נסו את חוק שלושת הדברים

במקום לבדוק עשרים קריטריונים, בחרו שלושה שבאמת חשובים לכם כרגע. לדוגמה:

1. ​יש משיכה.
   
2. השיחה נעימה.
   
3. אפשר להיפגש מבחינה מעשית.
   

כל השאר יכול להיות מידע מעניין, אבל הוא לא חייב להפוך מיד לסיבה לפסילה.

פרופיל הוא לא האדם

המסך לא מספר איך מישהו מדבר, איזה הומור יש לו, מה האנרגיה ביניכם או האם שתיקה של חמש שניות תהיה מביכה או דווקא נעימה.

לכן כדאי לזכור מה פרופיל כן יכול לעשות: לגרום לנו לרצות להכיר.

ומה הוא לא יכול לעשות: לקבוע מראש אם תהיה כימיה.

תמונה מוצלחת היא התחלה טובה, היא לא מבחן התאמה.

ומה אם אפספס מישהו טוב יותר?

יכול להיות.
תמיד תהיה אפשרות נוספת. מחר יצטרף מישהו חדש ובעוד שבוע עוד עשרות.

אבל אם כל בחירה נמדדת מול אפשרות עתידית שעדיין לא קיימת, אף אחד מהאנשים שכבר מצאנו לא מקבל הזדמנות אמיתית.

זה קצת כמו לעבור במשך שעה בין סרטים בנטפליקס ובסוף ללכת לישון בלי לראות כלום.

לכן אפשר לאמץ כלל פשוט: אם התחילה שיחה שמסקרנת אתכם, תנו לה מעט מקום לפני שאתם חוזרים לגלילה.

לא התחייבות. לא שבוע. ובוודאי שלא טבעת.

רק מספיק זמן כדי להבין אם יש שם משהו.

לפני שפוסלים, ארבע שאלות

לפני המעבר לפרופיל הבא, אפשר לשאול:

• ​האם משהו באמת מפריע לי?
• האם אני פשוט משווה לאפשרויות אחרות?
  
• האם הייתי מתעניין יותר אם לא היו עוד מאה פרופילים לידו?
  
• האם אני פוסל אדם או פרט קטן בפרופיל?

לא כל אחד צריך לקבל הזדמנות. אבל כדאי לדעת למה החלטנו שלא.

פחות גלילה, יותר בחירה

השפע הוא אחד היתרונות הגדולים של היכרויות ברשת וגם אחד החסרונות שלהן. כשאפשר להמשיך לחפש בלי סוף, קל להאמין שהבחירה המושלמת נמצאת תמיד בפרופיל הבא.

המטרה אינה להתפשר וגם לא לבחור מהר. המטרה היא לזהות מתי החיפוש כבר לא עוזר לנו לבחור טוב יותר, אלא פשוט מקשה עלינו לבחור בכלל.

ולפעמים האדם המעניין ביותר אינו זה שעוד לא ראינו, אלא דווקא זה שכבר גרם לנו לעצור.