האם 'הכול הולך' במערכות יחסים מבחינת גילאים?
ובכן, במהלך השנים האחרונות, ניתן להיתקל ביותר ויותר זוגות אשר, וגם זאת, בלשון המעטה, שוברים לא מעט מוסכמות ואפילו מערכות יחסים אשר מבחינת הפרטים הטכניים אשר מאפיינים אותן, מוגדרות בלא פחות מטאבו. עכשיו, כאשר אומרים טאבו ושבירת מוסכמות בהקשר של מערכות יחסים, לרוב, הכוונה הינה למערכות יחסים אשר פערים גדולים מאוד מבחינת הגילאים של בני הזוג מבדילים ביניהם. בפועל, הכוונה הינה בעיקר לזוגות אשר פערי הגילאים בין בני הזוג מוערכים בפערים של 10, 15, 20 ואפילו 30 שנה. במונחים נורמטיביים, חברתיים, תרבותיים, מערביים ומה לא, אין ספק כי מדובר בפערים לא רק לא הגיוניים בעליל, אלא גם בלתי מתקבלים. הרי מה גבר ואישה, בין בני 60 ו 30, בהתאמה, יכולים למצוא ולעשות אחד עם השני? אז זהו, כך מתברר, הרבה מאוד. ועל כך יעידו בני זוג רבים אשר נמנים על קטגוריות אלו. עכשיו, מבחינת כל מה שנוגע לטיעונים והסברים של בני זוג אשר מנהלים מערכות יחסים עם בני זוג גדולים או קטנים מהם באופן בולט וקיצוני, ניתן למצוא את הטיעונים וההסברים הבאים: בשלות, בגרות, נתינה, שמחת חיים, אנרגיה, יציבות, רגיעה ועוד. בפועל, אלו בדיוק הנתונים אשר מאפיינים מערכות יחסים מוצלחות אשר 'מחזיקות' לאורך זמן. בנוסף, ישנם אנשים צעירים אשר מרגישים ומתנהלים באופן בוגר מאוד לגילם, וכך גם ניתן למצוא אנשים בוגרים אשר מרגישים ומתנהלים באופן 'צעיר' ואנרגטי מאוד לגילם. עכשיו, כמובן שיהיה להם קשה מאוד למצוא בני זוג בני גילם אשר מרגישים ומתנהלים בדיוק כמוהם ועל כך נאמר, כי אכן 'הכול הולך' במערכות יחסים מבחינת גילאים.