במאמר זה נבחן את מהותה של אובססיה בזוגיות, נזהה את הסימנים המעידים עליה, ונדון בדרכים להתמודד עמה ולשמור על קשר בריא ומאוזן.
שיים און יו
על תופעת השיימינג ברשתות החברתיות. אם לא שם אז איפה?
"יצאתי לדייט ראשון עם בחור שלכאורה נשמע נחמד. אמנם הדייט היה מוצלח, אך למרות זאת, התלבטתי האם להמשיך בקשר? ותהיתי האם יש פוטנציאל לקשר רציני? כעבור יום קיבלתי ממנו הודעות זימה שעל התוכן שלהן אני לא אחזור. עבורי, זו הייתה עילה לסיום הקשר ואף יותר מזה. אני ממש בתחילת שנות ה-30 שלי, כך שאת שלב המשחקים מיציתי ואני מוכנה לקשר מחייב ואמיתי. מה גם כשההודעות שלו היו פוגעניות ונראה כאילו הוא מתייחס אליי כאל אובייקט מיני. לכן, לא בחלתי באמצעים ושיתפתי את הסיפור שלי בפייסבוק, כולל כמה מהודעות ה"וואטסאפ" ששלח. כן, עשיתי לו "שיימינג". אני מכירה כמה נשים, וביניהן חברות שלי, שהטרידו אותן לא פעם ברחוב. הגיע הזמן להתחיל לדבר. הערות של גברים ברחוב, בהודעות בטלפון או בכל מקום הן אלימות נגד נשים לכל דבר ועניין, גם אם היא רק מילולית".
"שיימניג" או "ביוש בפומבי" בשפתנו העברית, התחיל עם כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו. בתחילה שמשה התופעה כלי לאזרח הקטן שרצה למרוד בגופי התקשורת בארץ שעשקו אותו. ככל שחלף הזמן, הפנימו אנשים כי הכלי אכן עובד, והשתמשו בו כדי להשמיץ נהגי תחבורה ציבורית שאינם מתנהלים כשורה, רשתות סופרמרקט שהשירות בהן היה מזלזל וכדומה. גם נשים הפנימו את הכלי הכול כך פופולארי והחלו לבייש מעל דפי הרשתות החברתיות גברים אשר מטרידים אותן מינית ברחוב, ואף גברים אשר עמן הן מצויות בקשר ועשו, כתבו או אמרו דברים שאין להם מקום. השאלה הנשאלת היא האם תופעת הביוש בפומבי ברשתות החברתיות באמת תמנע אלימות נגד נשים ובכלל? האם זוהי הנקמה הרלוונטית כנגד גברים?
שאלנו שתי נשים מה הן חושבות על התופעה. האם מכיוון שהגברים מבוישים בפומבי הם סוף סוף יבינו כי לא ניתן להתייחס אל הנשים בזלזול ובחוסר כבוד? האם יבינו כי "לא" אין פירושו "כן", וכך "שיימיניג" יגרום להפחתה של אלימות נגד נשים? הנה מה שהן חשבו: ד´: "כל אחת רשאית לעשות כראות עיניה. אני באופן אישי חושבת שהתופעה מצביעה על החולשה שלנו. בעייני הדבר מראה כי אנחנו לא מסוגלות להתמודד עם הגברים פנים מול פנים, אז אנחנו פונות למחרב הציבורי. הדבר מסוכן גם מהסיבה שהגברים יכולים בקלות "לסגור חשבון" ולהפיץ טענות נגד חמורות יותר".
מנגד ב´ טוענת: "אני לא מסוגלת לשתוק יותר. מי לא ראה את הכתבה ששודרה לאחרונה בחדשות, שבה בחורה תיעדה במצלמה את ההטרדות המיניות היומיומיות מצד בחורים כשהיא הולכת ברחובות ניו-יורק? זה נורא. גם לחברות שלי ולי קרה משהו דומה כשיצאנו ממועדון, פאב או סתם בית קפה. למה שנהיה חשופות להצקות האלו ונשתוק? אנחנו בסך הכול מביאות לצדק".
ישנה אמרה חכמה "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו". אין לשפוט נשים שמאסו בהתנהגותם הבוטה של חלק מן הגברים. במובן הרחב יותר, גם לא ניתן לשפוט צרכנים אשר משתמשים ברשתות החברתיות כדי להשמיע את קולם, ובדיוק כמו הנשים, לעורר נושא על סדר היום הציבורי. "שיימינג" היא תוצר של העידן שאנו חיים בו היום. המידע זורם באופן חופשי בין דפי האינטרנט כך שחלק מן הנשים חשות שהן יכולות לפעול במרחב נגיש לכולם ולהשמיע את קולן. האם אלימות נגד נשים תפחת כתוצאה מכך? האם לגברים גם כן שמורה הזכות להשמיע את קולם? אתם הנשים והגברים כאחד, יכולים לשפוט; כל אחד על פי סיפורו האישי.
הנושא נוגע אליכם? יש לכם דבר נוסף לומר עליו? נשמח לחוות הדעת שלכם בתגובות ובכלל.
תופעת ה"שיימינג" והקשר לנשים:
"שיימניג" או "ביוש בפומבי" בשפתנו העברית, התחיל עם כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו. בתחילה שמשה התופעה כלי לאזרח הקטן שרצה למרוד בגופי התקשורת בארץ שעשקו אותו. ככל שחלף הזמן, הפנימו אנשים כי הכלי אכן עובד, והשתמשו בו כדי להשמיץ נהגי תחבורה ציבורית שאינם מתנהלים כשורה, רשתות סופרמרקט שהשירות בהן היה מזלזל וכדומה. גם נשים הפנימו את הכלי הכול כך פופולארי והחלו לבייש מעל דפי הרשתות החברתיות גברים אשר מטרידים אותן מינית ברחוב, ואף גברים אשר עמן הן מצויות בקשר ועשו, כתבו או אמרו דברים שאין להם מקום. השאלה הנשאלת היא האם תופעת הביוש בפומבי ברשתות החברתיות באמת תמנע אלימות נגד נשים ובכלל? האם זוהי הנקמה הרלוונטית כנגד גברים?
כיכר העיר החדשה: מה נשים חושבות על השיימינג?
שאלנו שתי נשים מה הן חושבות על התופעה. האם מכיוון שהגברים מבוישים בפומבי הם סוף סוף יבינו כי לא ניתן להתייחס אל הנשים בזלזול ובחוסר כבוד? האם יבינו כי "לא" אין פירושו "כן", וכך "שיימיניג" יגרום להפחתה של אלימות נגד נשים? הנה מה שהן חשבו: ד´: "כל אחת רשאית לעשות כראות עיניה. אני באופן אישי חושבת שהתופעה מצביעה על החולשה שלנו. בעייני הדבר מראה כי אנחנו לא מסוגלות להתמודד עם הגברים פנים מול פנים, אז אנחנו פונות למחרב הציבורי. הדבר מסוכן גם מהסיבה שהגברים יכולים בקלות "לסגור חשבון" ולהפיץ טענות נגד חמורות יותר".
מנגד ב´ טוענת: "אני לא מסוגלת לשתוק יותר. מי לא ראה את הכתבה ששודרה לאחרונה בחדשות, שבה בחורה תיעדה במצלמה את ההטרדות המיניות היומיומיות מצד בחורים כשהיא הולכת ברחובות ניו-יורק? זה נורא. גם לחברות שלי ולי קרה משהו דומה כשיצאנו ממועדון, פאב או סתם בית קפה. למה שנהיה חשופות להצקות האלו ונשתוק? אנחנו בסך הכול מביאות לצדק".
ראו הוזהרתם! שיימניג וגמרנו:
ישנה אמרה חכמה "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו". אין לשפוט נשים שמאסו בהתנהגותם הבוטה של חלק מן הגברים. במובן הרחב יותר, גם לא ניתן לשפוט צרכנים אשר משתמשים ברשתות החברתיות כדי להשמיע את קולם, ובדיוק כמו הנשים, לעורר נושא על סדר היום הציבורי. "שיימינג" היא תוצר של העידן שאנו חיים בו היום. המידע זורם באופן חופשי בין דפי האינטרנט כך שחלק מן הנשים חשות שהן יכולות לפעול במרחב נגיש לכולם ולהשמיע את קולן. האם אלימות נגד נשים תפחת כתוצאה מכך? האם לגברים גם כן שמורה הזכות להשמיע את קולם? אתם הנשים והגברים כאחד, יכולים לשפוט; כל אחד על פי סיפורו האישי.
הנושא נוגע אליכם? יש לכם דבר נוסף לומר עליו? נשמח לחוות הדעת שלכם בתגובות ובכלל.
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 12/12/2011 15:03:22
פורסם בתאריך: 09/10/2011 15:34:20
פורסם בתאריך: 11/02/2013 11:31:48
פורסם בתאריך: 14/06/2010 22:04:05