שאלת מיליון הדולר - איך מתמודדים עם המשימה הלא פשוטה של לגרום לה לסלוח?
הדרך לפרידה נכונה
פרידה - איך לעשות את זה
פרידה זה כואב, אמרו חכמים מאיתנו.
לא כייף לפרק חבילה של שניים; חבילה הכוללת, ברובה, רגעים קסומים, טיולים, נשיקות, מוצי-קוצי, תמונות על רקע שקיעות נוגות, פז"מ של טיסות, בתי מלון, צימרים, ארוחות שבת משפחתיות, ושאר ירקות. אך מה לעשות, שזה קורה. ולעיתים זה קורה שוב ושוב ושוב, שהרי אם אנחנו לא שייכים למגזר שבו, החבר הראשון, הוא הארוס ואוטומטית החתן, רוב הסיכויים שנדע פרידה אחת או שתיים בחיינו. אין פרידות יפות. בדר"כ פרידה זה אומר שברון לב, דמעות, עצבים ובאסה כזו גדולה- שלא ממש יבוא לנו לקום בבוקר.
פרידה זה לא כייף, כבר הבנו, אבל באמצעות כמה כללים וחוקים בלתי כתובים (לא תמצאו אותם באנציקלופדיה) אפשר לצלוח את ים הסוף הזה, פחות שפופים, דואבים ועל סף התפרקות. פרידה יכולה להתקיים באופן חכם. כן, היא עדיין תכאב, אך הכאב יהיה על עצם הפרידה ובשם האהבה שהייתה (או שעודנה), ולא על כל סגירת הפינות המשותפות בעצבים, דם, יזע ודמעות.
תקשורת תמיד חשובה בזוגיות, בפרידות על אחת כמה וכמה. האבסורד הוא שדווקא בעיתות פרידה, המילה הזו נעלמת מלקסיקון מחשבותינו.
בעת הפרידה הזוגות, כל כך כועסים, מרירים, עצבניים ועצובים, שהדבר האחרון שבא להם זה לדפוק סשנים של שיחות נפש עם הלשעבר/ית.
אז אוקיי, שיחות נפש לא צריך אך מה שרצוי, זה חוקים מוגדרים, ברורים ונהירים, שיסדרו לשניהם את הראש ויוציאו אותם משביל ה"גירושין" הזה, כמה שיותר מהר.
אז כמה חוקים על מנת לעשות את הפרידה חלקה יותר ונטולת משברים, שהרי הלב כבר שבור, לא צריך להוסיף לו עוד את כאב הלוגיסטיקה של אחרי הפרידה:
חוק מספר 1 - לא לרדת נמוך. קל מאוד להאשים, לצעוק, לבכות ולהעליב.
חוק מספר 2 - אל תאשימו את הפרטנר/ית-לשעבר בצרות העולם שלכם/ן, אתה מריר? לך לפסיכולוג. האקס לא הכתובת לזה.
חוק מספר 3 - לא להתחנן לחזור אליו/אליה. כן, אולי אהבת החיים שלך, אולי הוא האדם שהיית רוצה כהורה לילדייך ועדיין, הוא לא רוצה אותך, לכ/י משם.
חוק מספר 4 תיצור/י לך מאגר תמיכה וירטואלי ובחיים האמיתיים של הקשבה, במעגל זה תוציאי את כל הרשף והרפש, הזיכרונות והכאב, התשוקה והכמיהה.
חוק מספר 5 - כמה שיותר חד ומהיר, כך זה עדיף. כשצריך לתלוש פלסטר מה עדיף, לאט לאט ובכאב בינוני המתמשך עד אין קץ או בתלישה חדה ועזה עם כאב עז? ברור שהאופציה השנייה. הכאב בלתי אפשרי, אך אח"כ הפצע מתחיל להגליד.
חוק מספר 6 - להבהיר ל-לשעבר כמה אתם מדברים, מתי, איפה ובאילו הגבלות. ממש כמו תהליך קואוצ´ינג שאתם משלמים עליו מאות ש"ח לפגישה, תהיו הקואוצ´רים של עצמכם.
חוק מספר 7 - להוריד את מס´ הפלאפון, המיילים, והפייסבוק (כולל הגדרה לא לראות את הכרטיס שלו, דרך כרטיסים אחרים).
חוק מספר 8 לשחרר אותו לדרכו. אולי הוא ימצא אהבה יומיים אחרייך, אולי הוא מחפש ריבאונד, זה לא עניינך, הוא לא חלק מחייך.
חוק מספר 9 לא להיות בקשר עם אחותו, אמא שלו או גיסתו. כן, הייתן רביעייה מנצחת וכן, הן חסרות לך, אך הקשר איתן יכאיב לך. מאוד.
חוק מספר 10 ההבנה, שהאהבה הכי גדולה מתפוגגת, שהזמן עושה את שלו, ועם הזמן הפרופורציות מגיעות, האמת מתבהרת והלב מחלים.
והכי חשוב, לרכוש את ההבנה העמוקה שפרידה זה תהליך, אחרי התהליך המדהים שעשית בחיתוך מהר של הקשרים שביניכם, עתה נותרה לך הדרך של ההתבחבשות, התובנות והריפוי. ייקח זמן, אך בסוף, זה יפסיק לכאוב.
ופעם, לא הרבה זמן מעכשיו, הוא יהפוך לזיכרון של מי שהוא שהיה פעם חלק מחייך, וכיום, הוא כבר לא.
לא כייף לפרק חבילה של שניים; חבילה הכוללת, ברובה, רגעים קסומים, טיולים, נשיקות, מוצי-קוצי, תמונות על רקע שקיעות נוגות, פז"מ של טיסות, בתי מלון, צימרים, ארוחות שבת משפחתיות, ושאר ירקות. אך מה לעשות, שזה קורה. ולעיתים זה קורה שוב ושוב ושוב, שהרי אם אנחנו לא שייכים למגזר שבו, החבר הראשון, הוא הארוס ואוטומטית החתן, רוב הסיכויים שנדע פרידה אחת או שתיים בחיינו. אין פרידות יפות. בדר"כ פרידה זה אומר שברון לב, דמעות, עצבים ובאסה כזו גדולה- שלא ממש יבוא לנו לקום בבוקר.
פרידה זה לא כייף, כבר הבנו, אבל באמצעות כמה כללים וחוקים בלתי כתובים (לא תמצאו אותם באנציקלופדיה) אפשר לצלוח את ים הסוף הזה, פחות שפופים, דואבים ועל סף התפרקות. פרידה יכולה להתקיים באופן חכם. כן, היא עדיין תכאב, אך הכאב יהיה על עצם הפרידה ובשם האהבה שהייתה (או שעודנה), ולא על כל סגירת הפינות המשותפות בעצבים, דם, יזע ודמעות.
תקשורת תמיד חשובה בזוגיות, בפרידות על אחת כמה וכמה. האבסורד הוא שדווקא בעיתות פרידה, המילה הזו נעלמת מלקסיקון מחשבותינו.
בעת הפרידה הזוגות, כל כך כועסים, מרירים, עצבניים ועצובים, שהדבר האחרון שבא להם זה לדפוק סשנים של שיחות נפש עם הלשעבר/ית.
אז אוקיי, שיחות נפש לא צריך אך מה שרצוי, זה חוקים מוגדרים, ברורים ונהירים, שיסדרו לשניהם את הראש ויוציאו אותם משביל ה"גירושין" הזה, כמה שיותר מהר.
אז כמה חוקים על מנת לעשות את הפרידה חלקה יותר ונטולת משברים, שהרי הלב כבר שבור, לא צריך להוסיף לו עוד את כאב הלוגיסטיקה של אחרי הפרידה:
חוק מספר 1 - לא לרדת נמוך. קל מאוד להאשים, לצעוק, לבכות ולהעליב.
חוק מספר 2 - אל תאשימו את הפרטנר/ית-לשעבר בצרות העולם שלכם/ן, אתה מריר? לך לפסיכולוג. האקס לא הכתובת לזה.
חוק מספר 3 - לא להתחנן לחזור אליו/אליה. כן, אולי אהבת החיים שלך, אולי הוא האדם שהיית רוצה כהורה לילדייך ועדיין, הוא לא רוצה אותך, לכ/י משם.
חוק מספר 4 תיצור/י לך מאגר תמיכה וירטואלי ובחיים האמיתיים של הקשבה, במעגל זה תוציאי את כל הרשף והרפש, הזיכרונות והכאב, התשוקה והכמיהה.
חוק מספר 5 - כמה שיותר חד ומהיר, כך זה עדיף. כשצריך לתלוש פלסטר מה עדיף, לאט לאט ובכאב בינוני המתמשך עד אין קץ או בתלישה חדה ועזה עם כאב עז? ברור שהאופציה השנייה. הכאב בלתי אפשרי, אך אח"כ הפצע מתחיל להגליד.
חוק מספר 6 - להבהיר ל-לשעבר כמה אתם מדברים, מתי, איפה ובאילו הגבלות. ממש כמו תהליך קואוצ´ינג שאתם משלמים עליו מאות ש"ח לפגישה, תהיו הקואוצ´רים של עצמכם.
חוק מספר 7 - להוריד את מס´ הפלאפון, המיילים, והפייסבוק (כולל הגדרה לא לראות את הכרטיס שלו, דרך כרטיסים אחרים).
חוק מספר 8 לשחרר אותו לדרכו. אולי הוא ימצא אהבה יומיים אחרייך, אולי הוא מחפש ריבאונד, זה לא עניינך, הוא לא חלק מחייך.
חוק מספר 9 לא להיות בקשר עם אחותו, אמא שלו או גיסתו. כן, הייתן רביעייה מנצחת וכן, הן חסרות לך, אך הקשר איתן יכאיב לך. מאוד.
חוק מספר 10 ההבנה, שהאהבה הכי גדולה מתפוגגת, שהזמן עושה את שלו, ועם הזמן הפרופורציות מגיעות, האמת מתבהרת והלב מחלים.
והכי חשוב, לרכוש את ההבנה העמוקה שפרידה זה תהליך, אחרי התהליך המדהים שעשית בחיתוך מהר של הקשרים שביניכם, עתה נותרה לך הדרך של ההתבחבשות, התובנות והריפוי. ייקח זמן, אך בסוף, זה יפסיק לכאוב.
ופעם, לא הרבה זמן מעכשיו, הוא יהפוך לזיכרון של מי שהוא שהיה פעם חלק מחייך, וכיום, הוא כבר לא.
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 18/02/2010 15:23:21
פורסם בתאריך: 28/01/2013 11:46:26
פורסם בתאריך: 25/04/2010 00:33:00
פורסם בתאריך: 15/08/2011 12:06:53
פורסם בתאריך: 07/11/2013 13:53:03