מערכת היחסים של מילי

מילי רצתה אותו כפי שלא רצתה אף אדם אחר בחייה, היא לא וויתרה והמשיכה לומר כי את מה שהיא מרגישה כלפיו לא תרגיש עוד לעולם. היא לא וויתרה. היא רצתה אותו שם בתמונה, כמה שיותר קרוב. מילי ידעה מפורשות כי האהבה שלו היא האהבה אליה הייתה מורגלת כל ימי חייה. מילי לא יכלה לוותר ולהמשיך הלאה. משהו היה שם חסר.

להמשיך את הרגע החדש

כמה פעמים ניסתה מילי לעזוב את האהוב שלה. הם החליטו שלאחר חזרה של אהבים, חזרה של שבוע ימים, הדברים קצת השתנו, הם לא כשהיו. זהו, צריך להיפרד. כך היו חוזרים ואומרים. אחר כך, הם היו מתנתקים לחודש שלם ונפגשים במקרה בקפה שליד הגינה. כאשר היו נפגשים, זה כמו היה בלתי נמנע. היא הייתה נוסעת הביתה והוא היה מחכה לה בשקט הראוי. מחכה ומחכה לה בפינה. עד שהיא כבר לא יכלה. עד כמה אפשר לסרב למישהו שאת כל כך אוהבת? בכל פעם את שבה וחוזרת אל מחוזות זרועותיו. זה כאילו בלתי נמנע לסרב לדבר. כולם רגילים לדבר הטוב והמוכר. אי אפשר וזה כמו בלתי נמנע לוותר על כל מה שכבר מוכר. כאן למעשה לא ניתן להמשיך את הרגע החדש.

כשמישהו אחר מגיח

אם ראיתם סקס והעיר הגדולה, לבטח נתקלתם בסיפורה של קארי ובהמשך המציאות שייצרה עם ביג המוכר והאהוד. לרוב, הם הלכו וחזרו ולדברים כמו לא היה סוף. בכל פעם הם ניסו לחזור אחד לזרועות השנייה והדברים כמו היו זמניים. האם אהבה היא באמת זמנית? כמה זמן צריך בשביל למסד קשר שנפרם עשרות אלפי פעמים? האם שווה למסד את אותו הקשר? שהרי קארי וביג בהחלט הצליחו. האם זו הייתה תקוותה של מילי? מילי כל פעם חזרה והזכירה את עניין הסדרה
ושכחה כי לא תמיד הדברים יכולים להתרחש על פי אותם ספרים.

ללכת ולא להסתכל לאחור

אם תשאלו מה היה בסופה של מערכת היחסים, תוכלו לשאול את מילי. היא שמה את פעמיה אל העתיד והחליטה להותיר את הכול בצד. זהו, נגמרו הימים של ללכת, לחזור ושוב ללכת. זה יכול לעייף כל אדם באשר הוא. היא החליטה שהיא יוצאת לרכוש לה אהבה חדשה בשקיק חדש. את העבר היא הותירה מאחור. היא אמנם לא שכחה את האהבה ובסופו של דבר השכילה להבין כי אולי לא באמת התרחשה האהבה אותה ייחלה לעצמה. זו הייתה בהחלט תקופה של בדידות, זו תקופה שאותה תחליף תקופה טובה יותר, תקופה חדשה של אהבה חדשה.

האם גם לכם קרה מצב דומה? תרצו לשתף אותנו בדברים דומים? בשביל זה אנחנו כאן.