שמירה על דיסקטריות בעידן של היום היא מצרך נדיר, אז איך בעצם שומרים על הקסם וגם על הפרטיות? הנוסחה המלאה במאמר הבא.
מכתבי אהבה ראשונים
כך התחלתי לכתוב את מכתבי האהבה הראשונים שלי, בין היתר כמובן. למרות שכתבתי כל מיני טקסטים התחברתי לרוב אל מכתבי האהבה שכתבתי. הם תמיד היו כנים, אמיתיים, ומכוונים לאדם מסוים שאליו הרגשתי משהו מיוחד.
איך כותבים?
אז בתור התחלה, קחו מחברת נקייה או אפילו רק דף בודד אחד ועט בכל צבע שתבחרו. הניחו את הדף לפניכם ועצמו את העיניים. חישבו על אדם מסוים שאליו הייתם רוצים לפנות במכתבכם וסדרו את הדברים שהייתם רוצים לומר לו בתוך ראשכם. כתבו את המכתב בגוף שני (=נוכח => אתה, את וכו´) וממש הרגישו כי האדם אליו אתם פונים נמצא ונוכח ממש מולכם ואתם יכולים להגיד לו הכול. זכרו כי מכתב אמיתי ומרגש הוא מכתב שיוצא ישר מתוך הלב אך לא מכתב מבולגן.
איך להחליט מה כותבים ומה לא?
זה מה שכל כך יפה במכתב, כל עוד הוא לא יצא לאוויר העולם, ונשאר רק באוויר המגירה, ניתן לערוך אותו עד כדי שינוי מוחלט, ובנוסף, איש אינו נפגע מזה! לכן אני ממליצה לכתוב את ה-כ-ל. כל דבר שיקל עליכם להוריד אותו מהמחשבות שלכם, יעזור לכם לפרוק אותו מהלב ולהעביר אל הדף יעשה לכם רק טוב. אם בסופו של דבר תחליטו לשלוח את המכתב אל האדם שאליו הוא מיועד, תמיד תוכלו למחוק את החלקים שיכולים, לפי דעתכם, לפגוע באותו אדם, או את הקטעים שאינכם רוצים שהוא ידע.
האם לגנוז את המכתבים או להשאיר אותם במגירה?
מצד אחד, המכתבים האלו יכולים להוות מעין יומן לאחר תקופה ממושכת של התמדה בכתיבה. כמו כן, כעבור מספר שנים שבהם המכתבים היו במגירה, יכול להיות מעניין לפתוח, לקרוא אותם ולהיזכר מחדש בתקופה שהייתה ובאהבות שהיו לנו, טובות וגם רעות. מעניין לראות אם צורת החשיבה שלנו השתנתה במרוצת השנים, או אם נשארו בקשר עם האדם אותו אהבנו. מצד שני, כל עוד אנו משאירים את המכתבים ולא גונזים אותם מיד בסוף הכתיבה, אנו לא יכולים לדעת מי עלול למצוא ולקרוא אותם. אולי ימצא אותם מישהו שיוכל להשתמש בהם כנגדנו, ואולי מישהו שיפרש את הנאמר בצורה שגוייה וייפגע ואנו נצטרך לתת את ההסברים.
הכתיבה היא העולם הפנימי שלכם שאולי לעולם לא הייתם יכולים להביע בדרך אחרת.
כתבתם מכתב לאהוב לאחרונה? מה עשיתם איתו בסוף? נתתם לאותו אדם, שמרתם במגירה, או השמדתם? ספרו לנו.
איך כותבים?
אז בתור התחלה, קחו מחברת נקייה או אפילו רק דף בודד אחד ועט בכל צבע שתבחרו. הניחו את הדף לפניכם ועצמו את העיניים. חישבו על אדם מסוים שאליו הייתם רוצים לפנות במכתבכם וסדרו את הדברים שהייתם רוצים לומר לו בתוך ראשכם. כתבו את המכתב בגוף שני (=נוכח => אתה, את וכו´) וממש הרגישו כי האדם אליו אתם פונים נמצא ונוכח ממש מולכם ואתם יכולים להגיד לו הכול. זכרו כי מכתב אמיתי ומרגש הוא מכתב שיוצא ישר מתוך הלב אך לא מכתב מבולגן.
איך להחליט מה כותבים ומה לא?
זה מה שכל כך יפה במכתב, כל עוד הוא לא יצא לאוויר העולם, ונשאר רק באוויר המגירה, ניתן לערוך אותו עד כדי שינוי מוחלט, ובנוסף, איש אינו נפגע מזה! לכן אני ממליצה לכתוב את ה-כ-ל. כל דבר שיקל עליכם להוריד אותו מהמחשבות שלכם, יעזור לכם לפרוק אותו מהלב ולהעביר אל הדף יעשה לכם רק טוב. אם בסופו של דבר תחליטו לשלוח את המכתב אל האדם שאליו הוא מיועד, תמיד תוכלו למחוק את החלקים שיכולים, לפי דעתכם, לפגוע באותו אדם, או את הקטעים שאינכם רוצים שהוא ידע.
האם לגנוז את המכתבים או להשאיר אותם במגירה?
מצד אחד, המכתבים האלו יכולים להוות מעין יומן לאחר תקופה ממושכת של התמדה בכתיבה. כמו כן, כעבור מספר שנים שבהם המכתבים היו במגירה, יכול להיות מעניין לפתוח, לקרוא אותם ולהיזכר מחדש בתקופה שהייתה ובאהבות שהיו לנו, טובות וגם רעות. מעניין לראות אם צורת החשיבה שלנו השתנתה במרוצת השנים, או אם נשארו בקשר עם האדם אותו אהבנו. מצד שני, כל עוד אנו משאירים את המכתבים ולא גונזים אותם מיד בסוף הכתיבה, אנו לא יכולים לדעת מי עלול למצוא ולקרוא אותם. אולי ימצא אותם מישהו שיוכל להשתמש בהם כנגדנו, ואולי מישהו שיפרש את הנאמר בצורה שגוייה וייפגע ואנו נצטרך לתת את ההסברים.
הכתיבה היא העולם הפנימי שלכם שאולי לעולם לא הייתם יכולים להביע בדרך אחרת.
כתבתם מכתב לאהוב לאחרונה? מה עשיתם איתו בסוף? נתתם לאותו אדם, שמרתם במגירה, או השמדתם? ספרו לנו.
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 02/02/2010 10:15:48
פורסם בתאריך: 15/02/2017 12:58:33
פורסם בתאריך: 20/11/2011 14:47:47
פורסם בתאריך: 15/08/2011 12:06:53