אהבה בחג הפסח

חג הפסח הוא בהחלט החג אשר מביא את החופש. בני ישראל יצאו מעבדות לחירות ולנו תמיד זה נראה כי פסח הוא רק סוג של חופש. מהי העבדות? מהי החרות? מדוע תרו להם בני ישראל 40 שנה במדבר? האם גם בהם היה קיום ורצון למצוא אהבה? מי חושב על אהבה שיש לו כל כך הרבה דברים אחרים על הראש. לחצות ים אחד גדול, לדאוג למי שמסביב, לא לשכוח לקחת את הממון והעיקר להיות כבר אחרי. מה על אהבה? למישהו היה זמן לאהוב באמת? הם היגיעה שבחציית המים הגועשים וכל הנדודים הללו מסבירים את קושי האהבה? מדוע משווים את האהבה לאותה יגיעה של 40 שנה? כל כך הרבה חוסר וודאות ותשובה אין. במאמר הבא ננסה להבין מה קרה שם באמת.

לאהוב מהמקום הנכון

פסח הוא חג החירות ולא סתם סיפקו לו את שמו. לצאת מעבדות לחירות. את יציאת העבדות אל החירות משווים לקושי של מציאת האהבה בפועל. לצאת אל החופש, הקושי שחוו בני ישראל במדבר עד ליציאה המיוחלת הם בעצם השוואה חד משמעית למתנת החופש שחיכתה לה בסוף הדרך. גם האהבה היא כמו מתנה המחכה בסוף הדרך. אז נכון שזה לא קל ויש לעבוד עבודה תמידית. את העבודה התמידית משווים בעצם לכך שבני ישראל המשיכו לאבד את עצמם ולא להיות שלמים עם עצמם הרבה לאחר החצייה את מימיו הגועשים של הים. כך גם בחיים, באהבה צריך להשקיע ולהתייגע כי הפרויקט הזה יצליח. לזה קוראים פרויקט של החיים.

מעבדות לחירות

אם כן חג הפסח מסמל את החופש הנכסף. לאחר שיוצאים בני ישראל אל החופש הם לא ממש יודעים כיצד לאחוז אותו בידיהם ולהפוך את חייהם התלויים בעבדות לעצמאיים. כך גם באהבה. יש צורך להתייגע, לחפש וגם שם התהליך אינו מסתיים. יציאה מעבדות אל חירות מתחילה כאשר יודעים מי באמת עומד מולנו. כך בעצם בוחנים את האהבה ויודעים להתמודד מולה. גם לאחר שתמצאו את הזיווג, בדיוק כמו שבני ישראל התייגעו לחופש, תצטרכו לעבוד על כך במשך שנים רבות, בדיוק כמו שבני ישראל המשיכו לחטוא בחטאים המוכרים והידועים. מדוע הם חטאו? האם הייתה זו חוסר ידיעה או שאולי חוסר יכולת להתמודד עם אותה החירות?

על גברים, נשים ומה שבאמצע

אז בני ישראל כבר נטשו את המקום והם קיבלו את החופש, עכשיו נשאר להשקיע בו. כאשר מדברים על אהבה ניתן להשוות את הדברים בנקודות דומות ביותר. גם לאחר שיצאו אל החופש, יש צורך להבין, להשקיע ובעיקר להיוותר בחיים.

האם גם לכם עלתה המחשבה הזו? הכרויות זיגוטה ישמחו לשמוע על כך. מחכים לכם באתר.