האם שווה להגיד לא? מתי הלא הופך למעשה לכן משתלם אחד גדול? כמה דברים שלא ידעתם על המילה.
יחסי הכוחות בין בני זוג
הפגישות הראשונות בין בני זוג הן אלו המגדירות כיצד תראה מערכת היחסים המשותפת בעתיד. בתחילת הקשרים ישנה חלוקה ברורה למדי בין המחזר לבין המחוזר. המחזר ישקיע חשיבה ומאמצים רבים על מנת לרכוש את אהבתו של בן הזוג, בעוד המחוזר ייהנה מתשומת הלב ויצפה לה בדרך כלל כמובנת מאליה. על פי רוב ישמר הדפוס לאורך כל החיים המשותפים. בן הזוג המחוזר ימשיך לצפות לאותה ההתייחסות ולאותה ההשקעה מבן הזוג. לעומת זאת, המחזר יצטרך להשקיע יותר מאמצים כדי לקבל התייחסות. ניתן להגדיר זאת כמשוואת מחזר נותן, מחוזר - מקבל. כאשר הקשר הזוגי הוא בתחילת דרכו ניתן עדיין לראות בחלוקה זו מעין משחק תפקידים. כל אחד מבני הזוג הטרי והמאוהב מקבל עליו את תפקידו בשלמות, ברצון מלא וללא עוררין.
מתי אם כן הופך משחק התפקידים ליחסי כוחות?
כאשר מערכת יחסים נכנסת למסלול שיגרתי של חיים משותפים מתלוות אליה משימות יומיומיות, חד גוניות. ניהול בית הוא רצף של מטלות חוזרות. כביסה, בישול, ניקיון, כלים וחוזר חלילה וזה עוד לפני שדיברנו על ילדים. אם עדיין נמשכת חלוקת התפקידים המוגדרת של מקבל ונותן מתחילה להיווצר בעיה. בשלב כלשהו יתחיל בן הזוג, אשר נותן יותר, לחוש תחושת התמרמרות. גם אם הוא אינו מראה זאת סביר להניח שהדבר יתבטא בהתנהגותו ובמעשיו. יתכן ריחוק, חוסר חשק להשקיע בזוגיות, הזנחה ואפילו אבדן שמחת חיים. במקרים אחרים אם בן הזוג הנותן אינו מוכן יותר לקבל על עצמו את תפקיד המרצה, עלולים בני הזוג למצוא את עצמם במריבות חוזרות על אותן הסוגיות.
בני הזוג הופכים לשני מחנות, שני כוחות המושכים לכיוונים מנוגדים, מכאן קצרה הדרך לפנקסנות והתחשבנות. מריבות על נושאי חלוקת תפקידים וגודל האחריות עלולות להכשיל כל מערכת זוגית, אוהבת ככל שתהיה.
האם ניתן להגדיר מחדש את יחסי הכוחות?
כל מצב ניתן לשינוי. הכול תלוי ברצונם הטוב של שני בני הזוג ובנכונותם להמשיך לחיות יחד. בשלב הראשון חייבת להיות הסכמה מודעת כי אכן חלוקת התפקידים מנציחה יחסי כוחות לא הוגנים. אם קיימת הכחשה למצב, מצד אחד מבני הזוג, לא ניתן להתקדם. אם קיימת הבנה, ניתן להתקדם לעבר הגדרה מחדש של חלוקת התפקידים. לעולם לא יהיה הנטל שווה בין שני הצדדים. אולם ההבנה, כי כל אחד מבני הזוג עושה כמיטב יכולתו למען האחר ולמען התא המשפחתי, היא כבר צעד גדול קדימה. ערנות, מודעות והיכולת להודות בטעות הן הבסיס לשמירה על מערכת יחסים אוהבת ואכפתית.
איחוד כוחות במקום יחסי כוחות יעצימו את הקשר הזוגי, את האמון והפתיחות ההכרחיים לכל מערכת יחסים יציבה.
מתי אם כן הופך משחק התפקידים ליחסי כוחות?
כאשר מערכת יחסים נכנסת למסלול שיגרתי של חיים משותפים מתלוות אליה משימות יומיומיות, חד גוניות. ניהול בית הוא רצף של מטלות חוזרות. כביסה, בישול, ניקיון, כלים וחוזר חלילה וזה עוד לפני שדיברנו על ילדים. אם עדיין נמשכת חלוקת התפקידים המוגדרת של מקבל ונותן מתחילה להיווצר בעיה. בשלב כלשהו יתחיל בן הזוג, אשר נותן יותר, לחוש תחושת התמרמרות. גם אם הוא אינו מראה זאת סביר להניח שהדבר יתבטא בהתנהגותו ובמעשיו. יתכן ריחוק, חוסר חשק להשקיע בזוגיות, הזנחה ואפילו אבדן שמחת חיים. במקרים אחרים אם בן הזוג הנותן אינו מוכן יותר לקבל על עצמו את תפקיד המרצה, עלולים בני הזוג למצוא את עצמם במריבות חוזרות על אותן הסוגיות.
בני הזוג הופכים לשני מחנות, שני כוחות המושכים לכיוונים מנוגדים, מכאן קצרה הדרך לפנקסנות והתחשבנות. מריבות על נושאי חלוקת תפקידים וגודל האחריות עלולות להכשיל כל מערכת זוגית, אוהבת ככל שתהיה.
האם ניתן להגדיר מחדש את יחסי הכוחות?
כל מצב ניתן לשינוי. הכול תלוי ברצונם הטוב של שני בני הזוג ובנכונותם להמשיך לחיות יחד. בשלב הראשון חייבת להיות הסכמה מודעת כי אכן חלוקת התפקידים מנציחה יחסי כוחות לא הוגנים. אם קיימת הכחשה למצב, מצד אחד מבני הזוג, לא ניתן להתקדם. אם קיימת הבנה, ניתן להתקדם לעבר הגדרה מחדש של חלוקת התפקידים. לעולם לא יהיה הנטל שווה בין שני הצדדים. אולם ההבנה, כי כל אחד מבני הזוג עושה כמיטב יכולתו למען האחר ולמען התא המשפחתי, היא כבר צעד גדול קדימה. ערנות, מודעות והיכולת להודות בטעות הן הבסיס לשמירה על מערכת יחסים אוהבת ואכפתית.
איחוד כוחות במקום יחסי כוחות יעצימו את הקשר הזוגי, את האמון והפתיחות ההכרחיים לכל מערכת יחסים יציבה.
מאמרים דומים שיכולים לעניין אותך:
פורסם בתאריך: 07/01/2014 16:24:57
פורסם בתאריך: 22/11/2021 13:22:40
פורסם בתאריך: 04/02/2013 12:37:26
פורסם בתאריך: 24/07/2011 10:45:40
פורסם בתאריך: 30/09/2013 16:41:29
