חוקי המשיכה

אהבה היא הרבה פעמים תעלומה, ובעיקר כשמגיעים לנושאים כמו חוקי המשיכה. כולנו נחשפנו בחיינו לזוגות מסוגים שונים ומגוונים, כשלא תמיד היה ברור מה מחבר ביניהם והופך אותם לאוהבים. אם זה המרוקאי והרוסייה, שנראים כמו הפכים גמורים, ועד שניים שנראים (כלפי חוץ ופנים), באופן מעט מעוות, כמו תאומים זהים! אז מהו המגנט שמחבר בין כל אותם זוגות?

תמיד אומרים שבאהבה אין חוקים! האומנם? מדענים רבים עמלו בכדי לענות על שאלת חוקי המשיכה. קיימות שתי אסכולות מדעיות, בתחום הפסיכולוגיה החברתית, כשהאחת טוענת למשיכה בשל דמיון והאחרת דווקא בשל השוני...
במחקר אחד שנעשה בארה"ב נמצא שהמגנט שמחבר בין זוגות היה דמיון בערכים, באמונות ובתחומי התעניינות. המסקנה ממחקר זה היתה כי דמיון יוצר משיכה!
ויש מאחורי כל זה גם בהגיון, שכן בחברת אנשים הדומים לנו אנו מרגישים תחושות של אחדות ושייכות. בנוסף, יש בזה מעין חיזוק ואישור עבורנו שאחרים מסכימים ומזדהים עם מה שאנחנו חושבים ומתעניינים בו. טקטיקת חיזור שמבוססת על עובדה זו ממליצה במהלך דייט לחקות את התנועות של מי שיושב ממולנו, על מנת ליצור תחושה של דמיון. למשל, להרים את הכוס לשתייה באותו זמן שמי שממולנו עושה כן. כמובן, לא להיסחף עם זה יותר מדי! יש דברים שלא נראים טוב על שני המינים, כמו למשל גבר שמשחק עם השיער אחרי שבת זוגו לדייט עושה כן...

ומה עם הניגודים שנמשכים? איך מדענים הסבירו את התופעה הזו?
אז ככה, יש חוקרים שטוענים כי לפעמים אנשים מחפשים בבני הזוג תכונות שחסרות אצלם. הרבה פעמים במערכות יחסים, אנשים רואים בבני הזוג כהרחבה של עצמם, וכך כשבני הזוג שונים בתכונותיהם מאיתנו, הם משלימים את מה שאנחנו מרגישים שחסר בנו. וגם יש בכך מידה של איזון, שכן טיפוס דברן ופטפטני יתקשה להסתדר עם אחר/ת שכמותו, וימצא את האיזון דווקא עם מי שנוטה יותר לשתוק ולהקשיב, או לחלופין אדם חסר בטחון עשוי להיות מאושר עם בן/ת זוג שמספקים בטחון, מטפחים ומגוננים.

אם כך, נראה כי הדברים קצת מורכבים, ולא תמיד יש חוקים ברורים, וכנראה מה שחשוב בעיקר הוא למצוא את בן/ת הזוג שיעשו אותנו מאושרים. בין אם דומים או משלימים.