התאהבות

התאהבות או אהבה

התאהבות – חלום או מציאות?

את התסריט הבא כולנו מכירים: בחור פוגש בחורה (או בחורה פוגשת בחור), העיניים נדלקות, הלב מתחיל לפעום מהר יותר, הבטן מתחילה להתהפך והראש מפסיק לעבוד. קוראים לזה "התאהבות". אין עוררין על העובדה שזו תחושה נהדרת וממכרת, רבים שואפים לחוות את ההתרגשות הזו וכשזה קורה הם נמצאים על גג העולם. רוב האנשים גם לא מוכנים להתפשר על ההרגשה הזו ואם אינה קיימת בקשר, יעדיפו לקום וללכת מאשר להשאר בקשר "ללא אהבה", כהגדרתם.

רבות דובר על ההבדלים בין אהבה להתאהבות. האחת עמוקה והשנייה רדודה, הראשונה היא לטווח ארוך לעומת השנייה שהינה זמנית וחולפת. נראה כי הקרב הוכרע לטובת האהבה וכי ניתן לוותר על ההתאהבות הראשונית, הטפשית וחסרת המשמעות. לאנשים שרודפים אחרי ההרגשה הזו ואינם מוכנים לוותר עליה קוראים "מאוהבים באהבה" שכן נראה כי כבר לא משנה להם מי האדם אליו הם מרגישים את אותם הדברים, התחושה היא הערך הנעלה. האמנם כך הם פני הדברים? באמת ניתן לוותר על הניצוץ הראשוני? הרי בלעדיו איך תוצת התשוקה, שלא לדבר על האהבה?

אני מודה, אני רומנטיקנית חסרת תקנה, ואני נשארת כזו גם בעולם הציני והשכלתני בו אנו חיים. יש שיגידו שאני מאוהבת באהבה, אבל לדעתי, לא ניתן באמת לחיות בלי להתרגש מדי פעם. זה יכול לקרות במפגש מקרי עם אדם ברחוב, בהיכרות בפאב, ואפילו עם מישהו שאתם מכירים ונמצא ממש קרוב אליכם... אבל אתם יודעים מה יפה באתר היכרויות? הוא משלב בין כל אותן אופציות, שכן יש סיכוי טוב שכל אותם אנשים שאולי ייצא לכם במקרה לפגוש ברחוב, ואולי גם כמה מכרים שלכם, נמצאים באתר ברגעים אלו ממש ומחכים להתרגש.

בהצלחה :)