המכתב שלא נכתב

על אהבה ועל מכתבים

כל אחד זכה בדרך זו או אחרת לכתוב מכתבי אהבה בחייו. רוב האנשים כתבו את מכתביי האהבה הגדולים והסתירו אותם היטב במגירות. לא משנה עד כמה היה מושלם המכתב, הם בחרו להשאיר את כתביהם מאחור מפאת הבושה. אהבה? מדוע אי אפשר לדבר עליה בכבוד הראוי לה? האם לא פעם מגיח האגו והורס את הכול? ייתכן שכן וייתכן שלא אם כי יש בהחלט מכתבים שנכתבו וראו אור של יום כמו אחד מאותם מכתבים הנכתבים במאמר הבא.

על סיפור ועל מה שהיה פעם

אז אולי אף אחד לא באמת יודע, אהבה הייתה ותישאר במחוז חפצם של רוב האנשים. יש בהחלט אהבות שנגמרות עם חיוך ומאידך יש אהבות שסופן העצוב כמו ידוע מראש. במאמר הבא נספר לכם על אחד מאותם הסיפורים אשר התרחשו הרבה לפני קיומכם. אהבה בלתי אפשרית שבאה והציגה סיפור של אהבה אחד מיני מגוון של סיפורים דומים. רקע לסיפור בא ומספר את סיפורם הטרגי של אלואיז ואבלאר והפך לשם דבר במשך אלפי שנים. סיפור האהבה חל בינו לבין אלואיז כשנשכר על ידי הכומר המקומי ללמד את אחיינתו. הם התאהבו ונולד פרי האהבה. דודו של אלאבר כעס וסירס אותו בשנתו. נוכח המצב הפך אבלאר לנזיר ושבר את ליבה של אלואיז שהפכה גם היא לנזירה נוכח המצב. למרות המצב וחוסר היכולת לאהוב בצורה הטבעית, אהבתם לא פסקה עד יום מותם והם נקברו יחדיו. ראוי לציין כי כך גם באשר למכתבים שכתבו אחד לשנייה. המכתבים אשר מימשו את אהבתם שלא מומשה בפועל.

מכתב אחד מיני רבים

במכתבה כתבה אלואיז לאהובה כי חשה את האבדה כמדי יום. כמו כן רשמה לו כי העצבות שלה מתחילה ונגמרת באבדה שלה אותו. היא טענה כי אף אחד לא באמת יכול לגרום לעצב בה אלא רק הוא. הוא למעשה יכול לשמח, להעציב וכל השאר, כך הייתה גדולה השפעתו עליה. בסיכום הדבר היא למעשה מייחלת אליו בשנית וחוזרת ואומרת כי אין לה אדם זולתו. היא חוזרת ואומרת כי מעולם לא רצתה להתחתן, מעולם לא ששה לחומר אלא רק להיות במחיצתו של אהובה. היא הסכימה להיות הכול עבורו ואף הלכה רחוק והסכימה להיות מאהבת ולו להיות בקרבתו. היא מציינת כי התמסרה לו ממקום של התמסרות טוטאלית, ממקום של היותה שייכת לו ורק לו. המשיכה והתחננה שיספק לה את עצמו בחזרה ולו במעט וכך תוכל לספק ולשרת את האל בדרגה הראויה. בסיום המכתב היא חותמת ומתחננת שיקשיב לקולה ומסיימת בהייה שלום אהובי היחיד.

האם גם אתם חוויתם אהבה נפולה? ספרו לנו על כך, נשמח לשמוע.