האהבה שהוא החמיץ

מה באמת מתרחש כאשר מישהו שכל כך אוהבים נעלם לדרכו? מה על האהבה ואיך הוא מעז לעזוב מבלי לבקש רשות לחזור? האם יש מישהו שיושב במרומי ההרים וצריך את הליטוף או את החיבוק החסר? איך הוא מעז למען השם? מדוע אנשים עוזבים באמצע החיים ומה על החיים? שאלות כאלה ואחרות עלו במוחי בזמן שחשבתי מה עלה בגורלו של אהובי שעזב אותי באמצע החיים, בדמי ימיו נקטף ונעזבו כל האהובים החיים על בעולמו הארצי.

לא שואלים אף אחד

לא באמת שואלים אף אחד, כשמישהו מחליט לקחת הוא לוקח את הנאהבים אליו, אין זה משנה אם לא סיימו דבר אחד כזה או אחר, אין זה משנה אם האהבה הייתה רק טעימה קטנה מחייהם. מה על כל הדברים הבלתי ממומשים? כל כך הרבה דברים שלא הספיק לעשות וביניהם גם לא לאהוב כפי שרצה באמת. האהבה כל כך קטנה במילה ומאידך גדולה בעשייה ובתפיסה וחצי מהחיים לא יספיקו על מנת לתאר את ההתרגשות, את העשייה וכל מה שמלווה לה. אם לאהבה יש חיים ארוכה וכברת דרך בלתי נתפסת אז איך זה שמישהו מגיח ומסכל את האפשרות לגעת ולחוות את האהבה קצת יותר זמן?

מה נשאר לי ממנו?

הנטייה לזכור את מי שלא איתנו כשהוא הולך, הינה נטייה שאינה נשלטת. מה באמת זוכרים? אהבה אמיתית לא שוכחים וגם אם היא בגדר של התחלה ולא אמצע ואפילו לא סוף שהרי כבר נאמר כי לאהבה מלאכה בלתי נגמרת. אז עם כל הדבר הזה , אהבה גדולה ועדיין לא ממומשת כפי שצריך. כשהוא עזב נשארו בי רק הזיכרונות המעטים. זכרתי איך היה משחק עם שערו ושולח חיוכים מדי פעם, זכרתי גם את הדרך בה היה מנשק ומלטף, יש נטייה לזכור תמיד את הדברים הבלתי נשכחים, כשמדברים על אהבה, גם כאשר מדובר בקמצוץ קטן, מדברים על משהו בלתי נשכח. למה אנחנו מתקשים לשכוח את מי שאיננו עוד? האם הייתה האפשרות לאהוב אחרת אם היה נוכח? את מה שנשאר לי ולו במעט לא אשכח. אי אפשר לשכוח שאוהבים מישהו ולו לרגע קט.

לאהוב ולהרפות

אם הייתי אוהבת מישהו שהיה רוצה להרפות ממני, הייתי מרפה ממנו באותה הדרך, אך מה אם הרפה ממני שלא בדרך הטבע? הנה מגיחות להן הסיבות על אהבה אמיתית ועל הדרך לשחרר מי שאינו רוצה בדרך הטבע ובפרט מישהו שנלקח אל השדות הנצחיים. לכל איש יש שם וכך גם לכל אהבה. את הנעשה אין להשיב והאהבה תחכה במחוזותיה הרחוקים.

איבדתם מישהו אהוב? חשתם החמצה בעניין של אהבה? שתפו אותנו על כך.