אתר היכרויות - שווה את הכסף

ההתייחסות שלנו לכסף לפעמים מצחיקה ולא הגיונית. למה? קראו והבינו.

אנחנו לא נשלם על מכון כושר 300 ¤ לחודש במחשבה של ´מה הם כבר נותנים לי´ ובאמונה עצמית (שקרית) של – ´אין כמו לעשות ספורט בחוץ, בשעות אחר הצהריים הקסומות, כשהשקיעה מראה צבעי זהב´. 

אנחנו לא נלך לקואוצ´ר/ית לשפר את חיינו כי נחשוב – ´פחחח, מה היא כבר תתן לי, כמה עצות לחיים? גם אני יכול לקרוא ספרי עזרה-עצמית, ולעזור לעצמי´. 

אנחנו לא נשדרג את טיסת הצ´ארטר לטיסה נורמלית כי נחשוב ´יאללה, כולה טיסה, בשביל ה-4 שעות האלו אני אוסיף עוד 500 דולר?´

אנחנו לא נרשם לבית ספר לשפות כי נחשוב – ´4000 ¤ לקורס צרפתית?! מה זה המחיר המוגזם הזה? נסחפו אלה. מה הבעיה? אני אכנס לאינטרנט, אלמד לבד, און ליין, צרפתית, ותוך חצי שנה אני אדבר צרפתית שוטפת´. 

אנחנו לא נשלם למורה פרטי לגיטרה כי נחשוב- ´120 ¤ לשעה? כולה גיטרה. אקנה לי ספר ב-40 ¤ ואלמד בעצמי. יש לי משמעת עצמית, קליטה מהירה ותוך שלושה חודשים, גג חצי שנה, אני דיוויד ברוזה החיפאי´. 


אלא מה? החודשים חולפים, השנים גם, ובסופו של דבר אנחנו בטטות שלא עושים כושר, החיים שלנו תקועים, צרפתית אנחנו לא דוברים, בגיטרה לא מנגנים ומכל טיסת צ´ארטר חוזרים מותשים וחולים (דיילות האויר לא שירותיות, השירותים מלוכלכים, הילדים הצורחים בלתי נסבלים והאוכל בטעם של מרגרינה). 

רבים מאיתנו ממשיכים באותה המסורת גם כשהם נרשמים לאתר היכרויות. נרשמים, בלי לשלם דמי מנוי (המעניק כמובן פריבילגיות באפשרויות השימוש באתר).

האמונה הרווחת היא של – ´מה אני צריך לשלם על להכיר? אני יכול להכיר בלי לשלם.´ 

החסכון הזה, גורם לתסכול ולקומדיית טעויות שגורמת לעצבים, אך לא מביא אהבה. שהרי, גם הבחורה בה אתה מעוניין, לא מנויה לעיתים. אז אתם קורצים אחד לשני עד שנגמרות לכם הקריצות. היא מוצאת חן בעינייך אך אינך יכול להעביר לה את פרטי המייל שלך או להעלות אותה בצ´ט.

אתה מרגיש שהיא בול, אבל בול בשבילך – החיוך שלה (לפי התמונה שבאתר) גורם לך לצביטה בלב, השיער הקצוץ שלה עושה לך את זה (אין הרבה בחורות בקצוץ), היא אוהבת רוטווילרים כמוך, היא טבעונית אדוקה, כמוך, והיא גרה כ-שנה בצפון אמריקה. ממש ממש כמוך.

פוטנציאל אדיר לאהבה לחוד, ומציאות לחוד; אחרי קריצות הדדיות, ישנה הבנה שאין לאף אחד מכם מנוי, ומהפוטנציאל הזה כנראה שלא תצא אהבה. וכך האהבה הפוטנציאלית הזו מתפוגגת לה, מתמוססת ונעלמת במרחבי האהבה הוירטואליים, באתר ההיכרויות.

אנחנו מפחדים לנסות, אנחנו משלים את עצמנו שאפשר אחרת, גם אם החיים הוכיחו לנו שהדרך האחרת לא הביאה לנו לא אהבה ולא נעליים, לא טיסה כייפית ולא התקדמות בחיים.

בגרות היא ההבנה שעד עתה בחרת לא נכון ושזהו זמן שינוי. בגרות היא ההכרה בכך שאתה לא טוב בלעזור לעצמך ושיש אנשים, מקומות ואתרים שקיימים בשביל לעזור לך. אז כן, זה מצריך את פתיחת הארנק ו"גיהוץ" הכרטיס הכסוף, אך זוהי השקעה משתלמת. השקעה שתגדיל את הסיכוי שלך למצוא אהבה.

וגם אם לא ייצא מזה משהו, לפחות קצת ראית אנשים שמחפשים אהבה בדיוק כמוך, העברת את הזמן בשיחות וצ´אטים, קראת מאמרי הכרויות וזוגיות מעניינים ושיתפת את החברים בפורום האתר בחייך המשעממים... לחינם זה בטח לא יהיה.

ומה אתם אומרים? לא שווה לנסות?